רודי אלמוג

שלום לכל ידידינו,

חזרנו בשלום, מצאנו הכל כפי שהשארנו פחות או יותר, וכמובן גם העבודה חיכתה לנו, השיגרה שאבה אותנו שוב לעיסוקים כאלה ואחרים….

נכון , אתם צודקים ? חזרנו לחיים J

אבל, אבל ,אבל ..

לא שכחנו אתכם, ואת חברתכם הנעימה, את החיוך הנסוך על כולם אפילו בעליה מפטרה חזרה לאוטו, את הצחקוקים בערב המשותף, בו הג’וג’ו שלי כיכב כמסמר הערב,

איך נשכח את ה”טילים” השועטים על פני האגם המיובש בוואדי רם, את הרחצה בנחל בו איבדתי את משקפי הקריאה שלי בזרם הקריר,

איך נשכח את הפייה הטובה בלבן שדאגה לכל מחסורינו ? תודה להדס המדהימה,

איך נשכח את עבד אלחמיד שלמרות קוצר רוחו טיפל בנו כיאות,

איך נשכח ליואב את שיחות הרדיו הארוכות המענינות ומשכילות ,

איך נשכח את אבנר שידע, דאג וטיפל בכל דבר במקצועיות אין קץ ובאורך רוח,

איך נשכח כמה דאגנו לבריאותו של ד”ר מוני J

איך נשכח את חיוכים מלאי השיניים של עמי ויהודית,

איך נשכח את ההתלהבות של טל במוזיאון המכוניות,

איך נשכח את זהבה שתמיד חשבנו שהלכה לאיבוד, בסוף הסתבר שהיא זו שמצאה אותנו,

איך נשכח את אהרון ורינת שברכב שלהם יש גם מקומות ישיבה מחוץ לרכב,

איך נשכח את ג’ריס ואריאלה, זוג משמים, שהעופרת נזלה להם מהאגזוז,

ואיך נשכח את כל הילדים שהשתתפו במסע, בהתנהגות למופת !!!

באמת שהיה כייף, ונהננו בחברתכם. תודה לכולם